תנ"ך על הפרק - חבקוק ב - מצודת ציון

תנ"ך על הפרק

חבקוק ב

544 / 929
היום

הפרק

עַל־מִשְׁמַרְתִּ֣י אֶעֱמֹ֔דָה וְאֶֽתְיַצְּבָ֖ה עַל־מָצ֑וֹר וַאֲצַפֶּ֗ה לִרְאוֹת֙ מַה־יְדַבֶּר־בִּ֔י וּמָ֥ה אָשִׁ֖יב עַל־תּוֹכַחְתִּֽי׃וַיַּעֲנֵ֤נִי יְהוָה֙ וַיֹּ֔אמֶר כְּת֣וֹב חָז֔וֹן וּבָאֵ֖ר עַל־הַלֻּח֑וֹת לְמַ֥עַן יָר֖וּץ ק֥וֹרֵא בֽוֹ׃כִּ֣י ע֤וֹד חָזוֹן֙ לַמּוֹעֵ֔ד וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ב אִם־יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה־ל֔וֹ כִּֽי־בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥א יְאַחֵֽר׃הִנֵּ֣ה עֻפְּלָ֔ה לֹא־יָשְׁרָ֥ה נַפְשׁ֖וֹ בּ֑וֹ וְצַדִּ֖יק בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִחְיֶֽה׃וְאַף֙ כִּֽי־הַיַּ֣יִן בּוֹגֵ֔ד גֶּ֥בֶר יָהִ֖יר וְלֹ֣א יִנְוֶ֑ה אֲשֶׁר֩ הִרְחִ֨יב כִּשְׁא֜וֹל נַפְשׁ֗וֹ וְה֤וּא כַמָּ֙וֶת֙ וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֔ע וַיֶּאֱסֹ֤ף אֵלָיו֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וַיִּקְבֹּ֥ץ אֵלָ֖יו כָּל־הָעַמִּֽים׃הֲלוֹא־אֵ֣לֶּה כֻלָּ֗ם עָלָיו֙ מָשָׁ֣ל יִשָּׂ֔אוּ וּמְלִיצָ֖ה חִיד֣וֹת ל֑וֹ וְיֹאמַ֗ר ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה לֹּא־ל֔וֹ עַד־מָתַ֕י וּמַכְבִּ֥יד עָלָ֖יו עַבְטִֽיט׃הֲל֣וֹא פֶ֗תַע יָק֙וּמוּ֙ נֹשְׁכֶ֔יךָ וְיִקְצ֖וּ מְזַעְזְעֶ֑יךָ וְהָיִ֥יתָ לִמְשִׁסּ֖וֹת לָֽמוֹ׃כִּֽי אַתָּ֤ה שַׁלּ֙וֹתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים יְשָׁלּ֖וּךָ כָּל־יֶ֣תֶר עַמִּ֑ים מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַחֲמַס־אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכָל־יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ה֗וֹי בֹּצֵ֛עַ בֶּ֥צַע רָ֖ע לְבֵית֑וֹ לָשׂ֤וּם בַּמָּרוֹם֙ קִנּ֔וֹ לְהִנָּצֵ֖ל מִכַּף־רָֽע׃יָעַ֥צְתָּ בֹּ֖שֶׁת לְבֵיתֶ֑ךָ קְצוֹת־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים וְחוֹטֵ֥א נַפְשֶֽׁךָ׃כִּי־אֶ֖בֶן מִקִּ֣יר תִּזְעָ֑ק וְכָפִ֖יס מֵעֵ֥ץ יַעֲנֶֽנָּה׃ה֛וֹי בֹּנֶ֥ה עִ֖יר בְּדָמִ֑ים וְכוֹנֵ֥ן קִרְיָ֖ה בְּעַוְלָֽה׃הֲל֣וֹא הִנֵּ֔ה מֵאֵ֖ת יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְיִֽיגְע֤וּ עַמִּים֙ בְּדֵי־אֵ֔שׁ וּלְאֻמִּ֖ים בְּדֵי־רִ֥יק יִעָֽפוּ׃כִּ֚י תִּמָּלֵ֣א הָאָ֔רֶץ לָדַ֖עַת אֶת־כְּב֣וֹד יְהוָ֑ה כַּמַּ֖יִם יְכַסּ֥וּ עַל־יָֽם׃ה֚וֹי מַשְׁקֵ֣ה רֵעֵ֔הוּ מְסַפֵּ֥חַ חֲמָתְךָ֖ וְאַ֣ף שַׁכֵּ֑ר לְמַ֥עַן הַבִּ֖יט עַל־מְעוֹרֵיהֶֽם׃שָׂבַ֤עְתָּ קָלוֹן֙ מִכָּב֔וֹד שְׁתֵ֥ה גַם־אַ֖תָּה וְהֵֽעָרֵ֑ל תִּסּ֣וֹב עָלֶ֗יךָ כּ֚וֹס יְמִ֣ין יְהוָ֔ה וְקִיקָל֖וֹן עַל־כְּבוֹדֶֽךָ׃כִּ֣י חֲמַ֤ס לְבָנוֹן֙ יְכַסֶּ֔ךָּ וְשֹׁ֥ד בְּהֵמ֖וֹת יְחִיתַ֑ן מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַחֲמַס־אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכָל־יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃מָֽה־הוֹעִ֣יל פֶּ֗סֶל כִּ֤י פְסָלוֹ֙ יֹֽצְר֔וֹ מַסֵּכָ֖ה וּמ֣וֹרֶה שָּׁ֑קֶר כִּ֣י בָטַ֞ח יֹצֵ֤ר יִצְרוֹ֙ עָלָ֔יו לַעֲשׂ֖וֹת אֱלִילִ֥ים אִלְּמִֽים׃ה֣וֹי אֹמֵ֤ר לָעֵץ֙ הָקִ֔יצָה ע֖וּרִי לְאֶ֣בֶן דּוּמָ֑ם ה֣וּא יוֹרֶ֔ה הִנֵּה־ה֗וּא תָּפוּשׂ֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף וְכָל־ר֖וּחַ אֵ֥ין בְּקִרְבּֽוֹ׃וַֽיהוָ֖ה בְּהֵיכַ֣ל קָדְשׁ֑וֹ הַ֥ס מִפָּנָ֖יו כָּל־הָאָֽרֶץ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

משמרתי. דבר המוטל על הרבה בני אדם לעשות כ״א בזמנו קרוי בלשון משמרת וכן משמרות כהונה ולויה: מצור. כן יקרא עיר מבצר על כי אין לכבשה בזולת המצור ואצפה. ענין הבטה כמו צפה דרך (נחום ב): תוכחתי. מל׳ ויכוח: ובאר. תפרש: הלוחות. כעין נסרים ועשוים המה לכתוב עליהם: ירוץ. מל׳ ריצה ורדיפה ואמר בדרך שאלה: למועד. לזמן קבוע כמו העביר המועד (ירמיה מו): ויפה. ענין דבור כמו יפיח אמונה (משלי יב): יתמהמה. ענין התעכבות כמו חשתי ולא התמהמהתי (תהלים קיט): חכה. ענין תקוה כמו וחכיתי לה׳ (ישעיה ח): יאחר. מל׳ איחור והמתנה: עופלה. ענין התחזקות וכן ויעפילו לעלות (במדבר יד): ישרה. מל׳ יושר: ואף כי. עניינו כמו כ״ש וק״ו וכן ואף כי אש אכלתהו (יחזקאל טו): היין. איש היין וכן לץ היין (משלי כ): בוגד. ענין רשע: גבר. איש: יהיר. גס רוח כמו זד יהיר (שם כא): ינוה. מל׳ נוה ומדור וכן נוה משולח (ישעיה נז): ישאו. ענין הרמה: ומליצה. כן יקראו אמרים צחים: חידות. דבר סתום וקשה ההבנה: הוי. כמו אוי: עבטיט. כמו עב טיט ר״ל משא עבה של טיט: פתע. הוא כמו פתאום: נושכיך. מל׳ נשיכה וחתוך עם השינים: ויקצו. מל׳ הקצה והערה מן השינה: מזעזעיך. ענין רתת ורעדה כמו לזעוה ולבז (יחזקאל כג): למשסות. ענין רמיסה כמו והיו שוסיך למשסה (ירמיה ל): למו. להם: שלות. ישלוך מל׳ שלל ובזה: וחמס. עושק: קריה. עיר: בצע. ענין גזל וכן בעון בצעו (ישעי׳ נז): במרום. בשמים הרמים: קנו. מדורו וכן בין כוכבים שים קנך (עובדיה א): קצות. ענין חתוך וכריתה כמו וקצותה את כפה (דברים כה): וחוטא. ענין חסרון כמו והייתי אני ובני שלמה חטאים (מ״א א׳): מקיר. מכותל: וכפיס. כן יקרא חתיכת עץ מן הקורה ואין לו דומה ובדרז״ל גויל גזית כפיסים (ב״ב ב) אולם שם יאמר על הלבנים ויתכן שהיה דרכם להשים גם עצים בבנין כזה וקראהו רז״ל ע״ש העצים: יעננה. מלי עניה ותשובה: בדמים. בשפיכת דמים: וכונן. מל׳ הכנה: בדי אש. בהרבה אש וכן בדי ריק וכמו בדי שופר יאמד האח (איוב לט): מספח. ענין הקבוץ והדבוק כמו תחת חרול יספחו (שם ל): חמתך. מל׳ חמה וכעס: מעוריהם. הוא מל׳ גלוי ערוה כמו והראתי גוים מערך (נחום ג) והוא ענין קלון ובזיון: והערל. ענין אוטם וסתימה כמו ערלה אזנם (ירמיה ו): וקיקלון. כמו קיא קלון וקיא הוא מלשון הקאה והוא המאכל החוזר דרך הפה: לבנון. כן נקרא א״י כמ״ש ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג): ושוד. מל׳ שדידה ועושק: יחיתן. מל׳ חתת ושבר וכן וחתו גבוריך תימן (עובדיה א׳): הועיל. מל׳ תועלת: פסלו. ענין החלקת והשואת הצורה וכן ויפסלו בוני שלמה (מ״א ה): יוצרו. מל׳ יצירה ור״ל מתקנו ועושהו: מסכה. צורה הניתך ממתכת: ומורה. ענין למוד כמו את מי יורה דעה (ישעיה כח): אלילים. מל׳ אל ולא ר״ל דבר מבלי תועלת: אלמים. מל׳ אלם: הקיצה עורי. מל׳ הערה והקצה מן השינה: דומם. מושתק כמו וידום אהרן (ויקרא י): יורה. ילמד: תפוש. ענין שטוח ופרישה כמו פשה הנגע (שם יג): וכל רוח. שום רוח וכן כל מלאכה לא תעשו (שם כ״ג): הס. ענין שתיקה כמו ויהס כלב (במדבר יג):

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך